התנצלות תחילה: אודה ולא אבוש, ילדי אוכלים בארוחת בוקר מידי פעם מעדן חלב.
אני לא מתכוונת, חלילה, למעדני שוקלד ממותקים, אלא למעדנים שאמורים להיות בריאים יחסית.
יוגורט עם אחוזי שומן נמוכים, ללא יותר מידי סוכר, ואפילו עם תוספות של חתיכות פירות.
אז נכון, שזה לא שיא הבריאות, אבל זה קל, נגיש, מהיר ומידי פעם מותר לפנק את הילדים. לא?
ועכשיו ה"מצוקה" שבגללה אני שופכת את ליבי בבלוג:
תגידו, ייצרני מעדני החלב מנסים לעצבן אותי בכוונה?
וקודם כל תמונה השווה אלף (נו טוב 999 מילים) מילים
אז מה היה לנו שם:
בעיה מספר אחת: גביע חצי ריק שלא יודע לעמוד עם כפית בתוכו
תיאור הבעיה: מעדן חלב אוכלים עם כפית . נכון אתם יודעים את זה. מסתבר שהחברות המייצרות את המעדן לא שמעו על כך.כל עוד המעדן מלא. הגביע יציב לתפארת. אך מהרגע שמתחילים לאכול, הגביע מתרוקן (עוד חדשות מסעירות...) והיציבות מתערערת.
יוצא שגביע חצי מלא, עם כפית בתוכו הופך לחולה במחלת הנפילה. ואיתו גם תכולת הגביע כמובן.
מה שמוביל אותנו ישירות לבעיה השניה: מעדן דליל מגיע לשטיח במקום לפה של הילד
תיאור הבעיה: הילדים רוצים להיות עצמאיים (או שאני רוצה שהם יהיו עצמאיים ויעזבו אותי בשקט) ומכך רצונם לאכול באופן עצמוני ("אמא, לבד...) ומכאן התסריט הולך כך: הילדים מכניסים את הכפית לגביע. הכפית יוצאת מהגביע עמוסה במעדן. הילדים מרימים את הכפית. המעדן נוזל בשמחה אל השטיח. הילדים אוכלים כפית חצי ריקה (במקרה הטוב) וכפית ריקה במקרה הפחות טוב. את המעדן אוכל בעיקר שואב האבק.
תגידו ייצרנים יקרים: למה לייצר מעדן כה נוזלי? למה? רק כדי לעצבן אותי? חסרות לי צרות בחיים?...
ורק להמחשה מהיום בבוקר: תמונת גביע שהחליט להשכב כי הוא הגביע לא מלא לגמרי,
ומעדן שהחליט לטייל אל השטיח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה