שברלוט ספארק: הניצוץ והמקסם המסע והמשא

פוסט אורח מאת אוסנת בעקבות סדנת צילום אורבאני עם הצלם אלדד רפאלי
בבוקר יצאתי לעבודה. תרגום לעברית: חולצה נוחה (משהו של הבת עם כיתוב "קצין קרבי"), צמה קלועה בחטף, סנדלי – בריאות. עבודה בקיבוץ בעמק יזרעאל. ידעתי שאחר כך אני אמורה להגיע לעיר. לעיר הגדולה. לתל אביב. אבל הבוקר התחיל בשגרה.

ואז הגעתי לאולם שברולט. חוויה שאולי רק סינדרלה תבין. המסתורין, האלגנטיות והפיתוי. וכמובן שלל האפשרויות... הו האפשרויות. כל צעד היווה הזמנה לדיאלוג: ללחוץ להתנסות לחוות. האור והאפלה, דלתות שנפתחות - אפשרויות...אפשרויות רבות. 

לא הייתי לבד. לאולם שברולט הגיעו בנות נוספות. ילידות המקום. תרגום לעברית: איפור מוקפד, סגנון, מודעות עצמית. חבורה מלוכדת המכירה בערך עצמה. והתעופפו שם מילים של יודעות דבר: הן כותבות, הן מוכרות, הן עכשוויות. כמו האולם, המכונית והאווירה בכללותה.

ואז קרה הבלתי יאומן: הוזמנתי להצטרף למסע. שברולט ספארק נוצצת וחדשה עמדה וציפתה לי. ואני: צמה, סנדלי בריאות, קיבוץ. "קחי את המפתחות" התלחששו לעברי מילות הפיתוי. צאי לדרך. כמו כרכרת הקסם לסינדרלה כך המכונית עבורי. קסם וסוד והבטחה וכמובן גם משא כבד של התמודדות עם אלה. אני מתרווחת בנוחות, נהנית מהנסיעה החלקה, מפונקת ומעורסלת מנהלת יחסי אהבה וחשש עם בת זוגתי הנוצצת. מוט ההילוכים מותאם לכף יד נשית. ההגה מתנהל כמעט מעצמו. המכונית, אגב, מחמיאה מאד גם לגברים.

 המסע עם שברולט כולל גילויים והנאות רבות. אלדד רפאלי, הצלם המפורסם, מלמד אותי להתבונן. הוא מכוון אל פנינת הנוף הזו, אל הזווית המיוחדת ההיא, אבל אני מתבוננת אל עצמי פנימה ואל חברותיי להתגלות. כיצד התפתחו קודים תרבותיים שונים כל כך? האם אפשרית גם נקודת משק? אני מהרהרת ומצלמת וצומחת.

 כל אותו זמן שברולט מספקת תיאטרליות רומנטית. הניצוץ (שברולט ספארק...) פועל את פעולתו בתוך המכונית אך גם בחוץ. שעת בין ערביים מאדימה, הרוח מלטפת בנועם, מכוניות שברולט בשלל גוונים מנגנות על העין והנשמה. הוא והיא. היא והוא. והים. שלל אפשרויות ופיתוי ומשא הבחירה. 

הערב יורד והיום והים מגיעים אל קצם. עצוב אבל בקרוב צריך להיפרד. איש לדרכו. איש לעולמו. הצמה, החולצה הקרבית ואני נחזור אל הצפון והקודים הנוחים המוכרים לי משם. חברותיי – אל עולמן.

קשה לי להיפרד. חיפשתי אתונות ומצאתי מלכות. מכונית ספארק שנשאה אותי ואת חלומותיי במסע שונה וקסום. את משא התובנות החדש שלי עם עצמי, על עצמי לא אשתף כאן. אבל הוא הוסיף לי ניצוץ של עניין. ניצוץ של הנאה.

וגם דמעה.