נתחיל מהסוף: עיסוקו של פוסט זה הוא בהמלצה על אתר מסחרי באופיו.
מאחר שכך, חשוב לי להדגיש לקוראי כבר עכשיו ישר על ההתחלה, כי היוזמה לכתיבת הפוסט הגיע אך ורק ממני. לא ביקשתי דבר, ולא קיבלתי דבר בתמורה לכתיבה.
כותבת רק כי קיים בי רצון גדול להמליץ ולהגיד מילה טובה.
כותבת גם כי די התמכרתי לאתר, וכמו בכל יתר ההתמכרות, אני חייבת לשתף אתכם. אין מה לעשות: בלוגרית.
 |
| באו להיות חלק משטראוס |
זהו, נגמרה ההקדמה.
הגיע הזמן לאמר כי נשוא הפוסט הוא אתר הרעיונות הקהילתי "שטראוס שלי" מקבוצת "שטראוס"
בכתובת
mystrauss.strauss-group.com
למי שלא מכיר, כמה מילים שיווקיות מפי הבעלים, ותרשו (והאמת ביקשתי מהם רשות) לי לצטט:
"אתר שטראוס שלי הוקם כדי לתת לכם, הצרכנים, את הבמה לשתף צרכנים אחרים
ואותנו בכל הרעיונות והחלומות שלכם למוצרים ששטראוס יכולה לייצר עבורכם... ב"שטראוס שלי" תוכלו לעשות הרבה יותר מלשתף ברעיונות שלכם. כאן תוכלו
להשפיע על המוצרים ששטראוס תייצר בעתיד: תוכלו להביע את דעתכם על רעיונות
אחרים ולעזור להם לצמוח, להצביע לרעיונות שאהבתם וגם לעקוב אחר התקדמות
הרעיונות השונים שנמצאים בתהליך" (סוף ציטוט...).
ועכשיו תורי:
הגעתי במקרה לאתר. שיחה עם חברה כשאנו יושבות בבית קפה, כרגיל. השיחה מתגלגלת ומתגלגלת
ומצאתי את עצמי מקטרת (פעולה שאני מרבה לעשות, ואף די מצטיינת בה) והפעם על מעדני חלב.
אפילו דיסקסנו מספר דרכים לשיפור המוצר.
החברה ("הי שרון...") סברה כי כדאי לי לעניין את הייצרן ברעיון. הייצרן במקרה היה חברת שטראוס. החברה סיפרה על אתר הרעיונות של החברה והציע שנעלה את הרעיון ביחד לאתר.
וכך באמצע בית הקפה, ובזכות האייפד המשוכלל שלה (גם אני חייבת אחד כזה לעצמי!) נחשפתי לראשונה לאתר.
באנר ענקי בצבע תכלת קידם את פנינו "שטראוס שלי - בואו להיות חלק משטראוס"
האינסטינקט הראשון שלי למראה האתר כלל תגובות של תמיהה וציניות:
"מה אני עובדת שלהם?"
וגם
"למה שמשהוא יטרח לעלות רעיון בחינם עבורם"
וגם
"מעניין איזה רעיונות מפגרים כבר עלו לאתר"
ולמרות זאת, פתחתי לעצמי חשבון (לא מסובך , רק כמה קליקים) והעלאתי את ההצעה הראשונה שלי, שכאמור, עסקה במעדני חלב ובדרכים לשיפורם.
המשכנו לעיין ברעיונות אחרים שהעלו לאתר (נכון לעכשיו קיימים כ-32 אלף רעיונות שונים). ההצעות מקוטלגות לפי נושאים (גבינות, יוגורטים, חומוס, פסטה ועוד ועוד..) מחלק מהרעיונות, התרשמנו, מחלק צחקנו. נהנו להעביר כך את זמן.
לאחר מספר דקות, חזרנו לעמוד "האישי שלי" (המקבילה לקיר של פייסבוק?) ונוכחנו לגלות, כי התחילו להגיע "ההצבעות" (המקבילה הלוקאלית ללייקים) ותגובות גולשים לרעיון שלי. התגובות כולן התאפיינו באנרגיות חיוביות: "רעיון טוב", "חשיבה מקורית", "אהבתי" וכו'
והנה הפואנטה המרכזית שלי להיום: כל תגובות הגולשים באתר נעימות ועניניות. ללא קללות, ללא התלהמות. מאידך מחמאות ופרגון יש המון. וזה יחודו הגדול של האתר. הכיפייות. כיף לעלות בו רעיונות, כיף לקרוא בו רעיונות של אחרים. כיף להגיב. כיף לפרגן.
האמת, לא יודעת, כיצד זה קורה. כל כך לא אופייני לנו הישראלים. איפה כל הרוע של הטוקבקיסטים באתרים אחרים? לאן נעלמה הציניות? והטיפשות? גם מי שמסתייג מרעיון כל שהוא, מגיב באופן ענייני, ומעביר ביקורת בונה.
אז מה הכל מושלם? זהו שממש לא.האתר סובל מהרבה חסרונות, ויש מקום לשיפור ניכר:
חלק מהרעיונות לא זוכים להתייחסות ראויה, רעיונות אחרים מוצעים פעמיים ויותר.
יכולות החיפוש והמיון מוגבלות ועוד ועוד...
אבל בקטנה...
חלפו מספר שבועות, מאז הצטלבו דרכינו. דרכי ודרכו של האתר. מאז הצעתי עוד הצעות רבות, הגבתי והצבעתי. והכל כאמור בכיף גדול. מומלץ גם לכם.
זמן לסכם: אתר "שטראוס שלי" פינה יפה באינטרנט. רעיון יפה, ביצוע טוב. אוירה נעימה.
ומי יודע אולי יום אחד עוד תאכלו את אחד הרעיונות שלי? אם כן, אכלתם אותה...
